מטבע האדם ומראשית ההיסטוריה, כחלק מהרצון להראות הכי טוב, אנשים משקיעים בעצמם הון תועפות וקונים את הדברים הכי יקרים שהם יכולים להרשות לעצמם

מדובר  על סכומים לא קטנים, אלא על  עשרות אלפי שקלים שהאדם המכור לקניות מוציא על עצמו

תבינו, מדובר פה על כל החברה כאחד. על המבוגרים, על הורים שקונים לילדים הקטנים שלהם מוצרים ופרטי לבוש בסכומים מטורפים ועל בני הנוער, שחושבים שהפתרון להפוך לקולים ומקובלים הוא לקנות את המותגים האופנתיים ביותר

.המותג הוא סמל שהחברה עיצבה בעצמה. לפעמים זה בגד, לפעמים בושם, מכונית או אפילו תיק לבית הספר

אז מה גורם לאנשים, להוציא כל כך הרבה כסף בחודש על חתיכות של בד, שבסך הכול יש עליהן תווית שכתוב את שם המותג?

"זה ההרגשה הזאתי שאת מעבירה את כרטיס האשראי ואז יש את הביצוע של העסקה והקבלה יוצאת, ואת מסתובבת בקניון עם השקית" מספר לי מתן טביב.

הייתי בשוק, זה היה נשמע לי קצת הזוי,  שדבר כזה מביא כל כך הרבה אושר לבן אדם. הוא ממשיך לספר לי: "זה רמת אושר שקשה לי להסביר במילים, באמת. כשאני בדיכאון, אני קונה, בשביל לשמח את עצמי, ושאני סתם שמח, אני קונה גם בשביל להיות שמח עוד יותר. הקניה היא הכי לא מתוכננת ויכולה לקרות בכל רגע אפשרי. את יכולה להסתובב בקניון, ופתאום לראות משהו שתופס לך את העין, לפעמים רק מתפיסה הזאת את מגיעה לקופה עם חשבון שיכול להגיע אפילו לאלף, אלפיים שקלים."

מה הדבר הכי יקר שיש לך בארון? אני שאלתי אותו תוך כדי שפחדתי לשמוע באמת... "הדבר הכי יקר שיש לי בארון זה מעיל פרווה אמיתי ממינק שעלה 4000 דולר. אבל זה לא נחשב כי קיבלתי אותו מסבתא שלי במתנה. הדבר שאני קניתי באמת בעצמי זאת נעל של לואי ויטון שעלתה 2480 שקל. "

חשבתי לעצמי אוקי, זה בכל זאת נעל, אני יכולה לחשוב באיזה שהוא אופן שזאת קנייה הכרחית, אבל כששאלתי את דניאלה שיפמן, מה הפריט הכי יקר שיש לה בארון, היא ענתה לי משקפי שמש. שכן, תתפלאו או לא, ממש לא עלו בסביבות המאה מתאיים שקל, אלא 1500 שקל של המותג  ray ban. "זה הסיפוק והאושר הרגעי שאני יודעת שאני איהנה מהתחושה להשתמש במוצר הממותג" היא מוסיפה ואומרת.  

אני חושבת שלא צריך להוציא סכומים כל כך גדולים על  משקפי שמש, למשל אפשר לקנות "בקרולינה למקה"  (מותג מוכר של כל סוגי המשקפיים) משקפי שמש   ב 350 שקל, וליהנות ממשקפיים איכותיות ויפות , ולא לשלם את ה1500 שקלים האלה ואיפלו ליהנות מהם באותה המידה.

אפילו כשרציתי לשאול מישהו מנקודת מבט קצת יותר מבוגרת, שאלתי את ירדן כהן , בת 22, היא אמרה לי שהיא קונה מותגים כי לדעתה זה הכי טוב. "שאני קונה את הבגדים שלי בחנויות של בגדי מעצבים , אני מעדיפה את הבגדים שלי  איכותיים ולא סמרטוטים שאני אקנה אותם באיזה שוק עלוב . קחי למשל כדוגמה את עדן בן זקן, עם הבגד שהיא כל כך השוויצה בו שהיא אמרה שהוא עלה לה שלושים שקל, זה פשוט פאטתי בעיניי."

פאטתי בעיני המחשבה שלה,  קשה לי לחשוב מה עובר על אותם אנשים, צעירים ומבוגרים שלא יכולים להרשות לעצמם להוציא את הסכומים האלה, מה עובר בראשם של אותם הילדים  שרואים את חבריהם לובשים את כל המותגים האלה.

בגלל הדעות שקיבלתי החלטתי לעצור הכול לרגע ולשאול, האם הם צודקים? האם המכורים לקניות באמת צודקים?? הבגדים הכי יפים , הכי טובים ואיכותיים הם מותג? ומי שלא לובש  מותג לא קיים?

שנפגשתי עם חברותיי , החלטתי לשאול אותם על התופעה הזאת, האם באמת חשוב להן ללבוש את המותגים בסכומים המטורפים האלה ? ואם כן, מה זה נותן להן ? לא נדהמתי לגלות שקיבלתי את אותן התשובות חוץ מחברה אחת .

חברה שלי, לינור ג'רבי אמרה שהיא מסוג האנשים שלא הולכים על המותגים היקרים מידי . "אני מעדיפה יותר להסתובב בחנות בגדים פשוטה יחסית שאפשר למוצא בה גם פריטים בארבעים שקל, כמו pull & bear וליהנות גם מיופי וגם איכות, למשל, הבגד הכי יקר שלי בארון, היא שמלת חג שעלתה לי יחסית יקר, והיא עלתה 250 שקל. באמת שאני נהנית ממנה המון, אני חושבת אפילו יותר ממה שאיהנה משמלה שתעלה לי 2500 שקל."

היא מוסיפה בזעם:  " אני לא חושבת שאני צריכה לבזבז כל כך הרבה כסף על בגדים! בסופו של דבר זה בסך הכול חולצה או מכנס, אין צורך להגזים ולשלם מחירי עתק, אבל אנשים שיש להם את הכסף ואוהבים אז שייהנו. אני עדיין חושבת שאפשר להסתפק בבגדים במחירים נורמאליים שיתאימו לכל כיס."

.

אני אישית לא חושבת שרק המותג הוא מה שקובע ושצריך ללכת על פיו.

אני חושבת שמה שעושה את הבן אדם, זה מי שהוא באמת, בזכות האישיות שלו ולא בזכות מה שהוא לובש, כל אדם הוא מיוחד ומוכשר בדרך שבה הוא בוחר ללכת.  לא חייב תמיד להיכנע לתכתיבי החברה  גם אם הם  אומרים אחרת ממה שאנחנו חושבים.